סיכומים
בסיס איתן
האלוף דייויד ריצ'ארדס
במהלך שנת 2006 כוח ISAF של נאט"ו ביצע התרחבות גיאוגרפית של פעולת נאט"ו, בעוד שהדגש שהושם על בנייה מחדש ופיתוח השאיר מאחוריו את המתמרדים המקומיים עם נטייה להתפיסות וכניעה. כיום ישנו פתח להזדמנות לכוח ISAF, לממשלת אפגניסטן ולקהילה הבינלאומית לשים יותר לב לניהול ופיתוח. ישנם עיין תחומים מסויימים הדורשים תשומת לב מיוחדת. אלה כוללים הבנה "אנכית" של מסע הנגד למרד ואימוץ גישה בינלאומית אחידה לממשלה האפגנית. לרוע המזל, ישנם עדיים פערי יכולת משמעותיים ולעתים נראה קשה לשמור על הבטחון במקומות שכבר השגנו אותו. מבצעי מידע הינם בלב ליבו של המסע. לזכות ולשמור על לבבות ומוחי העם הינה שאיפה מרכזית להצלחה.

הדרכה למתחילים בנושא מדיניות כוללת
פול סאוורו
ה- CPG (הדרכה למדיניות כוללת) מעניק כיוון מדיני לשינוי המתמשך של נאט"ו, בכך שהוא מעמיד את סדרי העדיפויות לכל נושאי היכולות בנאט"ו, התכנון והמודיעין. מבין נקודות אחרות, ה- CPG מזהה טרור ופיזור הנשק להשמדה המונית כאיומים הראשונים לברית ב- 10 עד 15 השנים הבאות. כמו-כן מדגיש המסמך את הדרישות שכוחות נאט"ו ישארו מאוזנים, גמישים ובעלי יכולת ליישם את כל מגוון המשימות מהדרשנית יותר ועד האינטנסיבית פחות. ה- CPG מדגיש את הצורף בשת"פ עם מדינות לא מנאט"ו, מוסדות וארגונים, וליתר פירוט בדרישותלגבי היכולות, כולל יכולת להנהיג ולשמור על מבצעים רחוקים מהשטח של כל מדינה, במדינות שלאו דווקא או בכלל לא תומכות. יישום ה- CPG אמור להוביל לפיתוח יכולות יותר שימושיות למבצעים העתידיים, ומכאן להבטיח שהברית תישאר יעילה, אמינה ובעל שייכות למאה ה-21.


יוזמת שיתוף הפעולה בנושאי הדרכה בנאט"ו
פריץ ראדמאכר
יוזמת הדרכה לשת"פ של נאט"ו הינה חלק מהשינוי המתמשך של הברית כתשובה לסביבה יותר ויותר מורכבת.אחת ממטרות המפתח הינה לסייע למדינות המעונינות להפוך את הכוח הצבאי שלהן למסוגל יותר ובין-מבצעי עם בעלות הברית. היוזמה תבנה על גבי מבנים קיימים ותכניות. צעד ראשון יכול לכלול הרחבת השותפות MD/ICI בהקשר לתכניותהדרכה וחינוך במתקני ההדרכה של נאט"ו או הקמת פקולטה במזרת התיכון בקולג' של נאט"ו. כשלב שני, נאט"ו יוכל לחשוב על סיוע בהקמת מרכז לשת"פ בטחוני באזור. ישנו אינטרס מיוחד מבין הפרטנרים הפוטנציאלים לבין-מבצעיות, שת"פ ימי, ניהול משברים, סחר בלתי חוקי ובטחון הגבולות. יוזמה זו ומאמצי שותפות אחרים מורים שהדרכה וחינוך נהיים חלק חשוב במיוחד לפעולות נאט"ו. במבט קדימה, ישנה אפשרות שהברית תעמוד בפני ביקוש גדול יותר לשת"פ ותמיכה בתחומים אלה.

איומי הטרור על מדינות נאט"ו: סיפורי חיות
פרידריך שטיינהאוסלר
מרבית האתגרים העומדים בפני מדינות חברות נאט"ו עודם מופיעים והינם בעלי סיכון גבוה. אלו כוללים איום גלובלי לג'יהאד, טרור על ידי מתאבדים, טרור גדל מבית, מתקפות רדיולוגיות ונשקים להשמדת המונים. כל פסגות נאט"ו מאז 1999 אימצו אמצעים משמעותיים ללוחמה בטרור. ובמיוחד ב- 2004, תכנית ה- “Defence Against Terrorism Programme of Work”, שהושקה בכנס למנהלי החימוש הלאומיים, שנועדה לפיתוח מתואם של טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות באיומי הטרור. מדינות נאט"ו אימצו גם את ה- Political Guidance Comprehensive המדגיש את האיומים של הטרור והתפשטות הנשק להשמדת המונים. בנוסף, עומד לרשות בעלות הברית כיום כוח ה- NATO RESPONSE FORCE מה שמעודד את יכולת מדינות הברית לקבוע מבצעי שליחויות. יכולת כזו, בתורה, תוכיח את יעילותה לכשתעמוד מול איומים הנובעים בתוך מדינות כושלות. בעתיד הנראה לעין, טרור גלובלי ישאר האיום הגדול ביותר בתחום ההגנה הטראנסאטלנטית.

סדר יום משותף לבטחון פנים
מיכאל אוהנלון
לאמריקאים והאירופים, בטחון פנים הינה חזית למאבק רחב הרבה יותר. האיום הגדל הבא מתת-מדינות המשתמשות באינטרנט ובאמצעים א-סימטריים על מנת לפתח מתקפות מרהיבות אינן יכולות להתבצע על ידי אף אחת מהמדינות באופן בודד ויחיד. רק בשל הסיבה הזו, מגיע לנאט"ו ליטול חלק משמעותי בבטחון הפנים. יש להתחשב במספר נקודות מפתח למאמצים העתידיים. ראשית, עלינו להכיר בכך שהמתקפות העתידיות ודאי יקיפו רגישויות חשובות כמו מפעילי כימיקלים או אצטדיוני ספורט. שנית, עלינו להתמקד על הרתעה. שלישית, עלינו לדאוג בעיקר בשל התקפות טרור שיגרמו מספר רב של נפגעים. מספר תחומים עליהם יושם דגש במדיניות העתידית יכללו תמריצים לסקטור הפרטי על מנת שיגן על עצמו באופן יעיל יותר ויבחן כיצד מדינות נאט"ו יכולות לפתח יכולת לייצור מהיר לחיסונים למחלות חדשות. על בעלות הברית להתמחות בפעילות נגד הטרור מה שהן עושות יחסית באופן טוב.

דו"ח הרמל
לורנס קפלן
כיום בן ארבעים שנהף דו"ח הרמל יזכר בהיסטוריה כקולן של המדינות הקטנות המפצירות לכך שמדיניות הפיוס כמו גם ההגנה יהוו התפקידים הראשיים של הברית. הרעיון המרכזי בדו"ח היה הכרה בכך שבעלות הברית חייבות לפעול למען יחסים יציבים יותר בהם הנושאים הפוליטיים יוכלו להיפתר. הדחיפה העיקרית לדו"ח היתה ההנחה שגוש וורשה צעד לכיוון יחסים נורמלים עם נאט"ו. נקודה שנייה הינה שנשיא צרפת, שארל דה גול האמין שאפשר היה להתיחס לברית המועצות לא כאל יישות חריגה המבקשת את הרס המערב אלא כאל שותף אפשרי של הסדר האירופי החדש. כתשובה, הבהיר הדו"ח שהצלחה צבאית הפכה את אווירת הפיוס לאפשרית. התפתות שלישית שנטלה חלק עקרוני בהשלמת הדו"י היתה מלחמת ויטנאם והשפעתה על תפקיד ארה"ב בנאט"ו. לכשברית המועצות הצטרפה לארה"ב כעשור מאוחר יותר על מנת לסיים את המלחמה הקרה, הם ענו , בעצם, על המסר של דו"ח הרמל.

דיווח מנאט"ו: על נקניקיות ופסגות
ג'ונתן פריש
בנובמבר 2006 תמכתי בפיתוח "הרטבים" שהפך מאוחר יותר להצהרת פיסגת ריגה. היו אז מספר רב של ערבובים, ריסוקים וסחיטות, עם צפי תכנים להצהרה שנותרו ללא שימוש בעוד שחלקים מהתוכן הסופי היו די מפתיעים. אתגר עיקרי בכתיבת הצהרה הינו העברת המסר באופן נכון. כמעצט תמיד, מדינות התמקדו על ההבטחה שהתכולות העיקריות שלהן יוספו לתערובת. לציניים, ההצהרה הינה כמעט ההוכחה שפגישות הפיסגה אינן יותר מאשר הזדמנות להצטלם, ושאין לה ערך אמיתי. הכנת ההצהרה מאפשרת לראשי המדינות והממשלות למקד את נושאי הנאומים שלהם על נקודות המפתח. כמו רוטב בטיב מעולה, כך הצהרת פיסגת ריגה גזלה זמן רב ועברה תהליך מייגע. ובשל העובדה שכל אחת מבנות הברית היתה מעורבת בהכנה, עריבה ההצהרה לחיכן.

...לראש העמוד...